עשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים נסגרים מדי שנה. מטרת המחקר היא לנתח את הסיבות לכושר תחרותי ירוד בקרב עסקים אלה ולהתחקות אחר הגורמים לסגירתם.

יוקר המחייה בישראל משפיע על איכות החיים של כלל אזרחי המדינה. במחקר מוצג רקע היסטורי ותאורטי, המצב הנוכחי של יוקר המחיה והצעות מדיניות.

למעלה משנתיים עורך המכון הישראלי לתכנון כלכלי מחקר מקיף וחלוצי בנושא שחיתות בשלטון המקומי, בשיתוף פרופ' דורון נבות מאוניברסיטת חיפה, התנועה לאיכות השלטון וגופים נוספים העוסקים בתחום. מטרת הפרויקט הינה גיבוש מערכת פתרונות שמתייחדת בצמצום מסיבי של השחיתות בד בבד עם התייעלות מערכת ההחלטות וקיצור הזמן לקבלת החלטות.

במחקר זה נבחנות מגמות במחירים לצרכן ובריכוזיות השוק עבור מגוון מוצרי מזון וטואלטיקה בסיסיים המצויים בכל משק בית, המתאפיינים במספר קטן של יצרנים מקומיים ויבואנים וכן במחירים גבוהים לאורך זמן.

בשנה האחרונה הכין המכון, בהובלתו של בר נדל, עבודה משותפת עם משרד הכלכלה בחסות ארגון ה"ג'וינט" בנושא של מודל התעסוקה הרצוי והנכון לזמני משבר. במסגרת המחקר התבקש המכון לאמוד את העלות-תועלת של מודל תעסוקה גמישה מול מודל ה"חלת המלא" שהונהג בישראל בעבר, למשל בתקופת הקורונה. זאת לגבי משברים מסוגים שונים (בטחוני, פנדמי וכלכלי). המכון ניתח את ההשפעה של מנגנון סבסוד תעסוקה בזמן משבר על הוצאות הממשלה.

מחקר זה עוסק בחסמים ובאתגרים העומדים בפני עסקים קטנים ובינוניים בישראל בדרכם לצמוח ולקדם חדשנות ותחרותיות. במסגרת המחקר, רואיינו עשרות בעלי עסקים קטנים ובינוניים מסקטור התעשייה על מנת לקבל תמונה מעמיקה על הקשיים, ההצלחות והצרכים של העסקים הקטנים.

מערכת המס היא כלי מדיניות חשוב, אם לא החשוב ביותר, לניווט הכלכלה ולפיתוח המשק. אלא, שמזה שנים רבות, מופעלת מערכת המס בישראל בעיקר ככלי גבייה, בעוד השימוש המרכזי בה ככלי מדיניות כלכלית, לטיפול בנקודות תורפה במשק ולתמרוץ נקודות חוזק נדחק לקרן זווית.

רבות נאמר והוצג על יוקר המחיה בישראל, בפרט בתחום המזון. מחקרים של רשויות רגולטוריות, ועדות ציבוריות ומחלקת המחקר והמידע של הכנסת הציגו מעת לעת תמונה שבמהותה היא אחידה והומוגנית: מוצרי המזון בישראל יקרים בפער ניכר ממחירי מוצרי המזון במדינות המפותחות (ההשוואה המקובלת היא ל-OECD ול-(EU. המפה מהווה חלק מתוך פרויקט ארוך טווח שנערך במכון, אשר מטרתו לנתח את השפעת התחרותיות במקטע הקמעונאי על מחירי המזון ברמה האזורית תוך התייחסות למאפיינים סוציו-אקונומיים.

ביוני 2015 מונה מנכ"ל המכון, דרור שטרום, לעמוד בראש ועדה ציבורית-ממשלתית להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים. ה"מנדט" של הועדה היה להגביר את התחרות בתחום האשראי מול הצרכנים החלשים ביותר – משקי הבית והעסקים הקטנים בישראל. המלצות הועדה אומצו בחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל שנחקק ב-2017. במשך השנים שלאחר מכן החלה הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים והקמת הבנק החדש. בנובמבר 2021 חוקקה הכנסת את חוק השוואת עלויות המאפשר שירות אובייקטיבי של השוואת עלויות פיננסיות עבור ציבור משקי הבית והעסקים הקטנים.

מחקר זה עוסק במטרות מדיניות מס בישראל ויכולתה לקדם יעדים כלכליים מדינתיים. במסגרת הפרויקט, נבקש להציע מבט רחב על הליקויים העיקריים במערכת המס בישראל – אחת המערכות החשובות והחיוניות לכלכלת המשק – ונבחן את הגורמים לחולשות אלו וכיצד ניתן לטפל בהן.

לאחר שנים של ניתוח מדדי תחרותיות בינלאומיים מבוססי סקרים, בנה המכון מדד תחרותיות ייעודי, שייחודו בכך שהוא (1) מבוסס רק על מדדים כמותיים; ו- (2) בוחן אספקטים ייחודיים של כלכלת ישראל הנוגעים למגזרים השונים ולהבדלים בין הפריפריה למרכז. מדד זה נועד לסייע למוסדות, למקבלי ההחלטות ולגופים מחקריים באיתור מהיר ויסודי של נקודות התורפה והחוזקה הייחודיות לכלכלת ישראל, לבחון אפקטיביות צעדי מדיניות ולהציע פתרונות יישומיים מבוססי מחקר אמפירי לפתרון בעיות יסוד שורשיות בכלכלת ישראל.

לפי התיקון המוצע, יוכלו מקימי חברות חדשות לבצע אימות זהות (ההכרחי במסגרת רישום חברה והתקנון שלה, בישראל ובעולם) לא רק באמצעות עורך-דין אלא גם באמצעים מקוונים וטכנולוגיים כמסלול אימות חלופי שיוצע במקביל לאימות בנוכחות עורך-דין. לעמדת המכון, הצעד המוצע יקדם את תחרותיות כלכלת ישראל ולא יפגע כלל בציבור. הוא יגביר צמיחה ויקל ויוזיל את רישום החברה. ראו את עמדת המכון שהוגשה לחברי ועדת החוקה, חוק ומשפט>>

בינואר 2019, המכון הגיש לוועדת ארד את עמדתו בנושא התנהלות בית הדין לעבודה. לועדת ארד ניתן המנדט לבחינה וגיבוש המלצות באשר למתכונת הראויה לניהול הליכי משפט העוסקים בצעדים ארגוניים בסכסוכי עבודה קיבוציים ובגורמי כוח כמו המונופולים הציבוריים בפרט.

ב-25 בדצמבר אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לרפורמה בחוק ההגבלים העסקיים. בחינת התזכיר בעת פרסומו העידה כי על רקע שינויים אחרים שחלו בשנים האחרונות בחוק, התזכיר כולל מספר שינויים שעלולים לפגוע בכוחה של הרשות בבואה להגן על התחרות במשק. עמדת המכון הוגשה לרשות ההגבלים העסקיים, אשר קיבלה חלק נכבד מהצעות המכון לשיפור וייעול הצעת החוק.

מחקר זה עוסק במודל ההתאגדות הייחודי בשוק העבודה הישראלי ובהשלכותיו על מדדים כלכליים. במסגרת זו נבחן תפקידם של ועדי העובדים בחברות ממשלתיות מונופוליסטיות בכלכלת ישראל. במסגרת המחקר, המכון בחן את איכות ביצועי החברות הללו כפונקציה של התאגדות העובדים בהן את הפרודוקטיביות של גופים אלו ואת היכולת ליצור גמישות ניהולית לצד ביטחון תעסוקתי באופן שייעל את העבודה, יקטין עלויות לציבור ויצמצם חלוקה לא שוויונית.

פורום שהתכנס בהובלת מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, במטרה להציב מצפן אסטרטגי לפעילותה והתנהלותה של כלכלת ישראל ולהביא לשגשוג של חלק גדול ככל הניתן של האוכלוסייה. הפורום הורכב מנבחרת של 100 אישים ממגוון תחומים ומוסדות מרחבי הארץ.

במסגרת פרויקט המאבק בשחיתות ברשויות המקומיות בישראל, זיהה המכון תופעה מדאיגה של מתן הלוואות לא מדווחות לנבחרי ועובדי ציבור אשר לא פעם משמשות כתירוץ להשכרת לקיחת שוחד. אי לכך, פועל המכון לקידום חקיקה להפעלת מנגנוני פיקוח שימנעו זאת.

בחינת האופן בו התעשייה המקומית מאמצת את תגליות הגז הטבעי וניתוח ההשלכות של מהלך זה (או העדרו) על התעשייה המקומית ועל הכלכלה כולה.

המאבק במונופולים, חסמי תחרות וקבוצות לחץ הם תחום ליבה בפעילות המכון מיום היווסדו. במסגרת זו, חוקר המכון את תחרותיות המשק ביחס לכלכלות אחרות בעולם. דו"ח זה מנתח תחרותיות המשק הישראלי לפי מדדים בינלאומיים בראי העשור האחרון.

המאבק במונופולים, חסמי תחרות וקבוצות לחץ הם תחום ליבה בפעילות המכון מיום היווסדו. במסגרת זו, חוקר המכון את תחרותיות המשק ביחס לכלכלות אחרות בעולם. דו"ח זה מנתח תחרותיות המשק הישראלי לפי מדדים בינלאומיים בראי העשור האחרון.

ניתוח מסקנות ועדת צמח והמלצות המכון למדיניות בנושא הגז הטבעי, המשאב האנרגטי היחיד של מדינת ישראל.

מי מניע את הרגולציה, מי אחראי על אכיפתה, מתי היא מועילה, מתי מזיקה והאם קיימת בישראל עודף רגולציה. שאלות אלו ואחרות הועלו מול מקבלי החלטות והציבור הרחב בכנס הרצליה האחרון.

הצפת סוגיית הביטחון האישי של אזרחי ישראל והיעדר הנתונים בנושא בפני מקבלי החלטות ובכירים במשטרת ישראל במטרה להעלות את הסוגיה לסדר היום.

ניתוח מקיף של הסוגיה תוך בחינת מקורות ושימושים מזווית כלכלית, משמעויות כספיות עבור המשק הישראלי והתייחסות למסקנות ועדת צמח.

המאבק במונופולים, חסמי תחרות וקבוצות לחץ הם תחום ליבה בפעילות המכון מיום היווסדו. במסגרת זו, חוקר המכון את תחרותיות המשק ביחס לכלכלות אחרות בעולם. דו"ח זה מנתח תחרותיות המשק הישראלי לפי מדדים בינלאומיים בראי העשור האחרון.

מיפוי חברות וטכנולוגיות מובילות בתחום תחליפי הנפט. מיפוי זה נעשה במסגרת קידום הקמת הפרויקט הלאומי להקטנת התלות העולמית בנפט שאושר בינואר 2011 על-ידי ממשלת ישראל.

הצעת המכון לגבש תוכנית אסטרטגית מיידית וארוכת טווח לצמצום תלות ארה"ב בנפט ולהורדת מחירי הנפט באמצעות כינון מאמץ לאומי שיתבסס על שכלול וקידום טכנולוגיות חדשניות.

המאבק במונופולים, חסמי תחרות וקבוצות לחץ הם תחום ליבה בפעילות המכון מיום היווסדו. במסגרת זו, חוקר המכון את תחרותיות המשק ביחס לכלכלות אחרות בעולם. דו"ח זה מנתח תחרותיות המשק הישראלי לפי מדדים בינלאומיים בראי העשור האחרון.

הצעת חוק למניעת ניגוד עניינים ומגבלות לאחר פרישת נבחרי ציבור מתפקידם הציבורי.

המאבק במונופולים, חסמי תחרות וקבוצות לחץ הם תחום ליבה בפעילות המכון מיום היווסדו. במסגרת זו, חוקר המכון את תחרותיות המשק ביחס לכלכלות אחרות בעולם. דו"ח זה מנתח תחרותיות המשק הישראלי לפי מדדים בינלאומיים בראי העשור האחרון.

הצעת המכון - מיקוד ההתערבות לחברות המסונפות לקבוצות הבנויות כפרמידות

הצעת חוק להגברת המשילות במגזר הציבורי בישראל והבאת הסוגיה לדיון בקרב מקבלי החלטות והציבור הרחב במסגרת כנס הרצליה 2013.

בחינת סל הצריכה של משקי הבית בישראל על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בין השנים 1987-2010. בין מאות הסעיפים שנמדדים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחרנו להתמקד בחלק הארי של סל ההוצאות ובסעיפים בהם חלו השינויים המשמעותיים ביותר, ביניהם סעיפי הדיור, המזון, החינוך, הדלק, החשמל והמים.

הצעת המכון להקים מחלקה כלכלית בבית המשפט ויצירת תשתית מאפשרת להתמקצעות של שופטים בתחום זה. הצעה זו התקבלה ובדצמבר 2010 הוקמה המחלקה הכלכלית הראשונה בישראל.

הצעת חוק להגברת יכולת הממשלה וחבריה ליישם מדיניות בתחומים שונים ובכך למלא את אחריותם של השרים בפני הכנסת והציבור הרחב.

מיפוי וניתוח החסמים העומדים בפני החברה הערבית בישראל וגיבוש המלצות לשילוב המגזר בכלכלת ישראל.

תלות העולם בנפט והמשמעויות הביטחוניות לישראל

בחינת הדרכים לחיזוק מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל באמצעות מחקר תשתית והצעת שינויים מבניים ותוכניות פיתוח.

בחינת מדיניות שיווק הקרקעות בישראל

פרויקט משותף של המכון עם משרד רואי החשבון PWC ישראל לבחינת הפוטנציאל הגלום בתיירות הנוצרית בישראל, אפיון שורש הבעיה ויצירת פתרונות מעשיים.

בחינת מכלול שינויי הרגולציה הדרושים להפיכתה של ישראל למרכז פיננסי איזורי שיציע שירותי ניהול הון עבור מדינות המזרח הרחוק ומדינות מזרח אירופה, לצד שירותי קישוריות בין מדינות אלו למרכזים פיננסיים עולמיים.

בחינת תופעת העוני בישראל ודרכים לפתרונה