שכר הבכירים במשק
שכר הבכירים במשק
בשנת 2010 החל המכון לעסוק בנושא הטלת מגבלות סטטוטוריות על גובה שכר הבכירים בישראל. עמדת המכון היא כי התערבות ממשלתית במדיניות שכר של תאגידים פרטיים מבטאת חדירה ממשלתית אגרסיבית, החורגת מהיקף ההתערבות של ממשלות בהתנהלות תאגידים בעולם המערבי. התערבות מסוג זה עשויה לפגוע בתחרותיות של ישראל כיעד להתאגדות חברות. לתפישת המכון, הכלל המנחה הוא שיש לתת למשקיעים ולגופים המוסדיים להחליט את החלטותיהם לגבי אטרקטיביות ההשקעה בחברה זו או אחרת לפי שיקולי היעילות וטובת ציבור המשקיעים והחוסכים בראש ובראשונה, ובגדר זה למקם את "שיקול המוסריות", לפי הבנתם. יחד עם זאת, יש מקום אחד להתערבות בנושא שכר הבכירים והוא בחברות המסונפות לקבוצה הבנויה כ"פירמידה". הצעת המכון היא שחברות אלו יקבעו מנגנון שכר אשר מותנה בביצועים לטווח ארוך. ביוני 2010 הציג המכון את עמדתו בפני משרד המשפטים.
בשנת 2010 החל המכון לעסוק בנושא הטלת מגבלות סטטוטוריות על גובה שכר הבכירים בישראל. עמדת המכון היא כי התערבות ממשלתית במדיניות שכר של תאגידים פרטיים מבטאת חדירה ממשלתית אגרסיבית, החורגת מהיקף ההתערבות של ממשלות בהתנהלות תאגידים בעולם המערבי. התערבות מסוג זה עשויה לפגוע בתחרותיות של ישראל כיעד להתאגדות חברות. לתפישת המכון, הכלל המנחה הוא שיש לתת למשקיעים ולגופים המוסדיים להחליט את החלטותיהם לגבי אטרקטיביות ההשקעה בחברה זו או אחרת לפי שיקולי היעילות וטובת ציבור המשקיעים והחוסכים בראש ובראשונה, ובגדר זה למקם את "שיקול המוסריות", לפי הבנתם. יחד עם זאת, יש מקום אחד להתערבות בנושא שכר הבכירים והוא בחברות המסונפות לקבוצה הבנויה כ"פירמידה". הצעת המכון היא שחברות אלו יקבעו מנגנון שכר אשר מותנה בביצועים לטווח ארוך. ביוני 2010 הציג המכון את עמדתו בפני משרד המשפטים.