כלכלת אכיפה
כלכלת אכיפה
בשנת 2013 החל המכון הישראלי לתכנון כלכלי לעסוק בסוגיית הביטחון האישי של אזרחי ישראל והשפעתה על מידת התחרותיות של הכלכלה. במהלך העשורים האחרונים קמו בישראל מנגנוני אכיפה בתחומים כלכליים שונים כגון ניירות ערך, הגבלים עסקיים, הלבנת הון ועוד, זאת לצד פיתוח מנגנוני אכיפה לפשיעה מתוחכמת. יחד עם זאת, נראה כי תחום הפשיעה הרגילה, מעבירות סדר ציבורי ועד עבירות גוף, סובל מנחיתות הולכת וגדלה בהיבטי תקצוב ויוקרה. לפיכך, ביקש המכון לבדוק שורה של שאלות, ביניהן: האם פחת חלקה של הפשיעה ה״רגילה״ ועלה ערכן של עבירות מתוחכמות, האם יש פרופורציה בין הנזק הכלכלי שנגרם לציבור בישראל מן הפשיעה המתוחכמת לבין המשאבים שמוקצים לה, ובהנחה שאכן קיימת בעיה באכיפת הפשיעה ה״רגילה״ - באילו מישורים היא באה לידי ביטוי. מטרת המחקר היתה לייצר תמונת מצב עדכנית לגבי ממדי הפשיעה המבוססים, התפלגותה והנזקים הכלכליים העולים ממנה. אולם בשל העדר נתונים מתאימים לא התאפשר לחקור את הנושא בכלים אמפיריים. לאור המכשול המחקרי, הציף המכון את הסוגיה בפני מקבלי החלטות ובכירים במשטרת ישראל במטרה להעלות את השאלות ואת היעדר הנתונים לסדר היום.
בשנת 2013 החל המכון הישראלי לתכנון כלכלי לעסוק בסוגיית הביטחון האישי של אזרחי ישראל והשפעתה על מידת התחרותיות של הכלכלה. במהלך העשורים האחרונים קמו בישראל מנגנוני אכיפה בתחומים כלכליים שונים כגון ניירות ערך, הגבלים עסקיים, הלבנת הון ועוד, זאת לצד פיתוח מנגנוני אכיפה לפשיעה מתוחכמת. יחד עם זאת, נראה כי תחום הפשיעה הרגילה, מעבירות סדר ציבורי ועד עבירות גוף, סובל מנחיתות הולכת וגדלה בהיבטי תקצוב ויוקרה. לפיכך, ביקש המכון לבדוק שורה של שאלות, ביניהן: האם פחת חלקה של הפשיעה ה״רגילה״ ועלה ערכן של עבירות מתוחכמות, האם יש פרופורציה בין הנזק הכלכלי שנגרם לציבור בישראל מן הפשיעה המתוחכמת לבין המשאבים שמוקצים לה, ובהנחה שאכן קיימת בעיה באכיפת הפשיעה ה״רגילה״ - באילו מישורים היא באה לידי ביטוי. מטרת המחקר היתה לייצר תמונת מצב עדכנית לגבי ממדי הפשיעה המבוססים, התפלגותה והנזקים הכלכליים העולים ממנה. אולם בשל העדר נתונים מתאימים לא התאפשר לחקור את הנושא בכלים אמפיריים. לאור המכשול המחקרי, הציף המכון את הסוגיה בפני מקבלי החלטות ובכירים במשטרת ישראל במטרה להעלות את השאלות ואת היעדר הנתונים לסדר היום.
