קריאה לדיון מהי שיטת המס הנכונה ליישום בישראל – Principle VS Rule

אחת ממטרותיה העיקריות של מערכת המס הינה הטלת וגביית מס אמת מהנישום. על מנת ששיטת המס תקיים מטרה זו, עליה להיות מבוססת על ארבעת עקרונות היסוד הבאים:

1. עקרון השוויון – עקרון זה מחייב כי כל אחד ישלם לפי יכולתו הכלכלית וכי לא תהא אפליה בין הנישומים.

2. עקרון הבהירות – שיטת מס טובה מחייבת שהאזרח יבין את החוק מכוחו נשלל ממנו כספו. דבר זה, מסייע לאזרח לכלכל את צעדיו ומסייע למדינה למזער את העלויות הכרוכות בגביית המס.

3. עקרון הוודאות – בדומה לעקרון הבהירות גם עקרון הוודאות מסייע לנישומים לתכנן את מעשיהם בהסתמך על מבנה מס נתון.

4. עקרון היעילות – על פי עקרון זה על מדיניות המס להיות יעילה בכך שהיא משיגה את היעדים אותם ביקש המחוקק להשיג.

במקרים מסוימים עקרונות אלו עשויים להיות מנוגדים אחד לשני ולפעול בכיוונים שונים. הצורך לאזן בין עקרונות אלו הוליד מספר שיטות מס ברחבי העולם, כאשר כל אחת מהן שמה דגש שונה על כל אחד מהעקרונות האמורים.

דבר החקיקה המרכזי בשיטת המס הישראלית הוא פקודת מס הכנסה (להלן - "הפקודה"), אשר במקורו, הינו דבר חקיקה מנדטורי המבוסס על שיטת המס האנגלית.

מאפיין מרכזי של שיטת המס האנגלית הוא בכך שהיא אינה מתמקדת בהגדרת מונחים וכללים ברורים ובמקום זאת קובעת עקרונות כלליים, תוך הענקת סמכות לבתי המשפט לספק קווי הנחיה מפורטים יותר. השונה מכך הינה שיטת המס הנהוגה בארה"ב, חקיקה מבוססת כללים אשר לה חסרונות מובנים המובילים לעיתים למיסוי יתר שלא בהתאם לכוונת המחוקק (ראו כללי ה – Passive Foreign Investment Company האמריקאיים). בכך, משטר זה שם את עקרון הוודאות בראש סדר העדיפויות.

כאמור, הפקודה מבוססת על שיטת המס האנגלית שהיא כאמור שיטת מס מבוססת עקרונות המאפשרת לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבותיו הספציפיות ובכך בעצם מייצרת גמישות בדיני המס בישראל.

יחד עם זאת, לאורך השנים חלה התפתחות בשיטת המס בישראל אשר העצימה את היות משטר המס הישראלי משטר מס מבוסס עקרונות. כך, בעוד שבתחילה התקבל בידי בתי המשפט הכלל כי את דיני המס יש לפרש בצורה דווקנית על פי הלשון המפורשת של החוק, כלל זה פינה את מקומו לפרשנות התכליתית. זאת ועוד, רשות המסים בישראל נשאבה לווקום החקיקתי ומנסה למלא את החסר באמצעות חוזרים והחלטות מיסוי הנקבעות בדרך כלל על בסיס נסיבות ספציפיות ובכך תורמת לחוסר הבהירות (ראו לדוגמא חוזר מס 15/2018 בעניין שינוי מודל עסקי אותו ביקרו בתי המשפט הן בעניין ברודקום והן בעניין מדינגו).

שינויים אלו יצרו שיטת מס ביניים, אשר מאופיינת במספר חסרונות הפוגעים במשק הישראלי:

1. חוסר בהירות – אי קביעת כללים ברורים בחקיקה והשארת מלאכה זו לבתי המשפט פוגעים ביכולתו של הנישום להבין באילו מקרים יחול עליו המס.

2. חוסר וודאות – אי יכולת לצפות מראש את תוצאות המס של העסקה פוגע ביכולתו של הנישום לתכנן את פעילותו הכלכלית.

3. חוסר יעילות – מרחב שיקול הדעת שהעניק המחוקק לפרשנות דיני המס מגביר את החיכוך בין הנישומים לרשות המיסים, ופוגע במיוחד ברצון תאגידים בינלאומיים לפעול בתחומי מדינת ישראל. כמו כן, חוסר יעילות זה מטיל על המדינה עלויות רבות הנובעות מניהול דיוני שומה רבים וארוכים.

לצורך הדיון להלן, מפורטים מספר נושאים בהם חסרונות שיטת המס בישראל והמחלוקות עם רשויות המס באות לידי ביטוי ביתר שאת. הטבלה משווה בין דיני המס בישראל לבין דיני המס בארה"ב בסוגיות אלו:

רשות המיסים החלה ללכת בכיוון חיובי למערכת מס מבוססת כללים בדו"ח הוועדה למיסוי בינלאומי בעניין הגדרת "תושבות", אך לעניות דעתנו שינויים אלו אינם מספקים ועדיין מותירים ווקום חקיקתי ומקרים "אפורים" רבים הנותרים ללא מענה ברור.

לסיום, לעניות דעתנו, מעבר משיטת מס מבוססת עקרונות לשיטת מס מבוססת כללים בסוגיות ספציפיות המהוות את עיקר המחלוקות הפרשניות עם רשויות המס בישראל, תעניק בהירות וודאות לנישומים הפועלים בישראל ותעודד השקעות במשק הישראלי. בנוסף, מעבר זה יסייע בהקטנת עלויות הכרוכות בגביית המס על ידי הפחתת דיוני השומה והגדלת הכנסות מדינת ישראל מגביית מיסים.