תחרות והגבלים עסקיים
אחד מתחומי הליבה בפעילות המכון הישראלי לתכנון כלכלי הוא הגברת תחרותיות המשק ומאבק במונופולים, חסמי תחרות וקבוצות לחץ.
כלכלת ישראל נוסדה על בסיס ריכוזי-שלטוני: היא משלבת ריכוזיות חזקה, הנשמרת מזה עשרות שנים, ומעורבות שלטונית גבוהה במיוחד בחיי המשק - במעבר מבעלות ממשלתית בתאגידים הגדולים והחזקים לרגולציה עליהם. לשילוב זה יש השלכות כבדות משקל על מרכיבי היסוד בכלכלה. ראשית, מצבור של עשרות מונופולים משפיע על יוקר המחיה, וכן על הקצאה לא יעילה של משאבים שמטרתה לשמר את מעמדם המונופוליסטי. שנית, אחד ממאפייני המשק המרכזיים הוא ניסיונות חוזרים ונשנים של המונופולים לחסום תחרות וכניסה של מתחרים חדשים. מאפיין זה משפיע באופן ישיר על היזמות העסקית ועל היקף ואיתנות העסקים הקטנים, המהווים מקור צמיחה משמעותי בכל כלכלה.
מאמצים אלו מצד המונופולים והאוליגופולים לשמר ולבצר את מעמדם ככאלה אינם נעצרים שם. הם מגיעים גם אל מפתן הממשלה: משרדי הממשלה, סוכנויות הרגולציה וגורמי הביורוקרטיה. כל אלו אחראים ליצירת חסמים ביורוקרטיים ורגולציה עודפת המוטלת על עסקים חדשים, כגון דרישות רישוי, איסורי ייבוא, תקנים והיטלים, שמשמעותם הפשוטה היא חסימת תחרות וצמצומה. באופן ישיר, הדבר מקרין בהיזון חוזר על היעדר תחרות בענפים רבים במשק.
הריכוזיות אינה שמורה רק לעסקים הפרטיים במשק. היא נותנת אותותיה גם באמצעי היצור הבסיסיים ביותר: הקרקע, משאב חיוני המצוי בבעלות מכרעת של גורם אחד - הממשלה; העבודה, שנתונה במידה רבה לעצמה עודפת של ועדי עובדים חזקים ושל ההסתדרות; ומשאבי יסוד אחרים - חשמל, מים, נמלי ים ואוויר - המצויים במונופול ממשלתי מוחלט ואף הם מנווטים במידה רבה על ידי ועדי העובדים שלהם. כפועל יוצא, רמת התחרות שהיא ״ברירת המחדל״ במדינות אחרות אינה מצב שכיח בישראל. נדרש מאמץ אסטרטגי לביזור המשק, פתיחת שווקים לתחרות ואף קידום והעברת רפורמות שיאפשרו את המהלך. מהלכים אלה נתקלים בהתנגדות עזה של קבוצות הלחץ של המונופולים והאוליגופולים במשק, שלא פעם מוצאים סיוע פעיל במשרדי ממשלה - אשר במקום לפעול לטובת הציבור ועתיד תחרותי יותר, חופש הזדמנויות, יזמות ועידוד חדשנות בעסקים חדשים, מגנים דווקא על שימור חסמי התחרות ומבצרים חומות פן יבוא מתחרה. מיום היווסדו, פועל המכון למען הגברת התחרות והפחתת הריכוזיות במשק. אנו מאמינים כי לכל אזרח בישראל קיימת זכות יסוד להתחרות ולהנות מפירות התחרות בכל ענף ותחום, אלא אם זכות זו הוגבלה או נלקחה ממנו כדין. מנגד עומד היבט נוסף: הזכות שלא ייווצר מונופול אלא הקבוע בחוק.
בעשור האחרון נקט המכון במגוון פעולות למען קידום התחרותיות בישראל: החל מ-2009 חוקר המכון את מידת התחרותיות של ישראל בהסתמך על מגוון מדדים. על בסיס ניתוח זה המכון מזהה חסמים ונקודות תורפה ומציע פתרונות, לצד זיהוי תחומים בעלי פוטנציאל צמיחה משקי וקידום השקעה בתשתיות שלהם; החוק לצמצום ריכוזיות במשק החל בהצעת חוק פרטית שהתגבשה בשותפות המכון בשנת 2010; הרפורמה להגברת התחרות בשרותים הבנקאיים - מנכ״ל המכון, עו"ד דרור שטרום, עמד בראש ועדה ציבורית שהחלה לפעול בעניין ביוני 2015. המלצות הועדה אומצו בחוק שעבר בכנסת ברוב גדול בינואר 2017.
בשנת 2017 מכון מתעתד להשיק מדד תחרותיות מקומי, המותאם לאופייה הייחודי של כלכלת ישראל כ״כלכלת אי״ - כזו שמשאביה מצומצמים ויתרונותיה המרכזיים הם ביזמות וחדשנות. מטרתו של המדד היא לסייע לנו להישאר ״עם היד על הדופק״, לקדם את היתרונות היחסיים ולטפל בנקודות התורפה שלנו בזמן אמת.
